מה ההבדל בין אפוטרופוס לייפוי כוח מתמשך?

השאלה אפוטרופוס או ייפוי כוח מתמשך מתעוררת פעמים רבות כאשר משפחה מבקשת להיערך למצב שבו אדם יתקשה בעתיד לנהל את ענייניו האישיים, הרפואיים או הרכושיים. אף ששני המנגנונים מוסדרים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב 1962, נקודת המוצא שלהם שונה. ייפוי כוח מתמשך מבוסס על בחירה ותכנון מוקדמים של האדם עצמו. מינוי אפוטרופוס נעשה באמצעות בית המשפט לאחר שנוצר צורך המצדיק בחינה שיפוטית. תיקון מס' 18 לחוק, שפורסם ביום 11.4.2016, חיזק את עקרונות האוטונומיה, הרצון והבחירה של האדם והציב דגש על בחינת חלופות למינוי אפוטרופוס.

מי שמבקש להעמיק בדרך שבה עורכים את המסמך, בזהות מיופה הכוח, בהפקדה ובכניסה לתוקף, יכול לקרוא בעמוד השירות בנושא ייפוי כוח מתמשך. כאן נתמקד בהבדלים שבין שני המנגנונים ובמשמעות המעשית שלהם.

מהו ייפוי כוח מתמשך?

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לאדם בגיר שהוא בעל כשירות לקבוע מראש מי יהיה מוסמך לפעול בשמו בעתיד בעניינים שנכללו במסמך. בחוק מוגדר בעל כשירות כמי שמסוגל להבין את המשמעות של מתן ייפוי כוח מתמשך, את מטרותיו ואת תוצאותיו.

הממנה רשאי לקבוע כי ייפוי הכוח יחול על עניינים אישיים, רפואיים, רכושיים או על חלק מהם. הוא רשאי למנות מיופה כוח אחד או יותר, לקבוע מיופה כוח מחליף ולתת הנחיות מקדימות באשר לאופן שבו הוא מבקש שיפעלו בשמו.

ככלל, ייפוי כוח מתמשך נערך בפני עורך דין שעבר הכשרה מתאימה מטעם האפוטרופוס הכללי ושאין לו עניין אישי בייפוי הכוח, בהתאם להסדר הקבוע בחוק. לאחר עריכתו הוא מופקד אצל האפוטרופוס הכללי.

מהו מינוי אפוטרופוס לבגיר?

אפוטרופוס לבגיר מתמנה על ידי בית המשפט. סעיף 33(א)(4) לחוק מאפשר מינוי לאדם שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו, כולם או חלקם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו.

עם זאת, עצם קיומו של קושי אינו מספיק. סעיף 33א לחוק קובע תנאים נוספים ומחייב את בית המשפט לבחון האם ללא המינוי עלולים להיפגע זכויותיו, האינטרסים או הצרכים של האדם, האם קיים ייפוי כוח מתמשך רלוונטי והאם ניתן להשיג את מטרת ההגנה בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו.

בין החלופות שבית המשפט נדרש להביא בחשבון מצויה גם קבלת החלטות נתמכת. במנגנון זה האדם ממשיך לקבל את ההחלטות בעצמו, בעוד התומך מסייע לו לקבל מידע, להבין את האפשרויות ולממש את החלטותיו. ההחלטה והחתימה נשארות בידי האדם עצמו.

אפוטרופוס או ייפוי כוח מתמשך: ההבדלים המרכזיים

מכאן שההבדל המרכזי אינו רק בזהות האדם שפועל. ייפוי כוח מתמשך הוא הסמכה שהאדם יוצר בעצמו מראש. אפוטרופסות היא מסגרת שבית המשפט יוצר לאחר בחינת המצב הקיים והצורך בהתערבות.

מי בוחר את מיופה הכוח ומי בוחר את האפוטרופוס?

בייפוי כוח מתמשך הממנה הוא שבוחר את מיופה הכוח. הוא יכול לקבוע מי יפעל בענייניו הרכושיים, מי יפעל בענייניו האישיים או הרפואיים, האם כמה מיופי כוח יפעלו יחד ומה יקרה אם אחד מהם לא יוכל להמשיך בתפקידו. הבחירה נעשית בעת שהממנה מסוגל להבין את משמעות המסמך ואת תוצאותיו.

כאשר מדובר באפוטרופוס, הסמכות למנות נתונה לבית המשפט. סעיף 35 לחוק קובע כי בית המשפט ימנה את מי שנראה לו מתאים ביותר בנסיבות העניין לטובת האדם, תוך התחשבות ברצונו.

גם אדם שמעוניין באפשרות של אפוטרופוס בעתיד יכול להשפיע מראש על הבחירה. סעיף 35א מאפשר לאדם בגיר שהוא בעל כשירות לערוך הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס ולציין בהן את האדם או התאגיד שהוא מבקש כי יתמנה, אם יתקיימו בעתיד התנאים למינוי.

מתי ייפוי כוח מתמשך נכנס לתוקף?

אחד ההבדלים החשובים ביותר נוגע לרגע שבו ניתן להתחיל לפעול מכוח המסמך. סעיף 32יט לחוק קובע את ההסדר לכניסת ייפוי כוח מתמשך לתוקף. נקודת המוצא היא שהממנה חדל להיות מסוגל להבין בעניין שלגביו ניתן ייפוי הכוח, בהתאם לתנאים שנקבעו במסמך ובדין.

הממנה רשאי לקבוע מראש כיצד ייקבע שאינו מסוגל להבין באותו עניין. כאשר לא נקבע מנגנון מתאים במסמך, הכניסה לתוקף נעשית בהתאם להסדר הקבוע בחוק ובהנחיות האפוטרופוס הכללי, ובכלל זה על בסיס חוות דעת רפואית והצהרת מיופה הכוח במקרים המתאימים.

חשוב להבחין בין חוסר יכולת להבין בעניין מסוים לבין שלילת כשרות משפטית. סעיף 32כ לחוק קובע במפורש כי עצם כניסתו לתוקף של ייפוי כוח מתמשך אינה שוללת את הכשרות המשפטית של הממנה.

להרחבה על משמעות הכשרות המשפטית וההבחנה בין כשרות לבין יכולתו של אדם להבין ולקבל החלטה בעניין מסוים ניתן לקרוא בעמוד אדם כשיר.

מתי בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס?

במינוי אפוטרופוס לבגיר נקודת המוצא כיום היא שמדובר באמצעי שיש לבחון רק לאחר שנבדקו פתרונות שפגיעתם בעצמאותו ובזכויותיו של האדם מצומצמת יותר.

סעיף 33א קובע כי בית המשפט לא ימנה אפוטרופוס לבגיר לפי סעיף 33(א)(4), אלא אם ללא המינוי עלולים להיפגע זכויות, אינטרסים או צרכים של האדם, לא הופקד ייפוי כוח מתמשך המתייחס לעניינים שלגביהם מתבקש המינוי, ולא ניתן להשיג את המטרה בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו.

גם כאשר נמצא שיש הצדקה למינוי, יש משמעות להיקפו. בית המשפט רשאי לקבוע באילו עניינים יפעל האפוטרופוס ולצמצם את המינוי לעניינים שבהם הוא נחוץ. כך ניתן להימנע מהענקת סמכות רחבה יותר מהנדרש בנסיבות המקרה.

האם ייפוי כוח מתמשך מונע מינוי אפוטרופוס?

לא באופן מוחלט. קיומו של ייפוי כוח מתמשך שהופקד ומתייחס לעניינים הרלוונטיים הוא שיקול משמעותי ביותר במסגרת סעיף 33א, והחוק מבקש למנוע מינוי אפוטרופוס כאשר קיים מנגנון תקף ומתאים שהאדם עצמו יצר מראש.

עם זאת, החוק מכיר במצבים חריגים שבהם בית המשפט רשאי להתערב. סעיפים 32כח ו 32כט מאפשרים, בתנאים שנקבעו בהם, להגביל את סמכויות מיופה הכוח, למנות אפוטרופוס נוסף או לבטל ייפוי כוח מתמשך או מינוי מכוחו.

לכן אין לראות בייפוי כוח מתמשך חסינות מוחלטת מפני התערבות שיפוטית. תפקידו הוא ליצור מראש מנגנון שמבטא את רצון הממנה ומאפשר, במקרים המתאימים, להימנע מהצורך במינוי אפוטרופוס.

מה ההבדל בפיקוח על אפוטרופוס ועל מיופה כוח?

אפוטרופוס פועל מכוח צו שיפוטי וכפוף לחובות שקובע החוק ולמסגרת פיקוח החלה על תפקידו. עליו לפעול לטובת האדם ובהתאם לעקרונות הקבועים בחוק, ובהם שמירה על כבודו, פרטיותו, עצמאותו ורצונו ככל שניתן.

בייפוי כוח מתמשך מבנה הבקרה שונה. הממנה יכול לקבוע מראש מנגנוני דיווח ולמנות אדם מיודע שיקבל מידע על פעולות מיופה הכוח. החוק מאפשר גם לקבוע דיווח לאפוטרופוס הכללי בהתאם להסדר הקבוע בסעיף 32טז.

בנוסף, מיופה הכוח אינו רשאי לעשות כל פעולה שירצה רק משום שהמסמך נכנס לתוקף. עליו לפעול במסגרת הסמכויות שהעניק לו הממנה ובכפוף לחוק. סעיף 32ו מבחין בין פעולות הנמצאות בסמכות מיופה הכוח, פעולות הדורשות הסמכה מפורשת ופעולות שלגביהן נדרש אישור נוסף.

האם מינוי אפוטרופוס פירושו שהאדם אינו כשיר משפטית?

לא. חשוב להפריד בין מינוי אפוטרופוס לבין פסלות דין. סעיף 2 לחוק קובע כי כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו, וסעיף 8 מסדיר בנפרד את האפשרות להכריז על אדם פסול דין בתנאים שנקבעו בו.

גם מינוי אפוטרופוס לבגיר אינו יוצר כשלעצמו קביעה גורפת שכל פעולה משפטית של האדם חסרת תוקף. היקף המינוי, יכולת האדם להבין את העניין והוראות הדין הרלוונטיות מחייבים בחינה נפרדת בכל מקרה.

מהי קבלת החלטות נתמכת וכיצד היא משתלבת בתמונה?

קבלת החלטות נתמכת היא מנגנון נוסף שנועד לאדם שיכול לקבל החלטות בעצמו אך זקוק לסיוע בהבנת מידע, בבחינת אפשרויות או במימוש החלטותיו. התומך אינו מחליף את האדם בקבלת ההחלטה. ההחלטה הסופית נשארת בידי מקבל ההחלטות.

החלופה חשובה במיוחד משום שסעיף 33א מחייב את בית המשפט לבחון דרכים המגבילות פחות את זכויותיו ועצמאותו של האדם לפני מינוי אפוטרופוס. לכן השאלה אינה תמיד רק אפוטרופוס או ייפוי כוח מתמשך. בנסיבות מסוימות יש מקום לבחון גם קבלת החלטות נתמכת או פתרון משפטי מצומצם אחר.

מתי כדאי לבחון עריכת ייפוי כוח מתמשך?

ייפוי כוח מתמשך ניתן לערוך בשלב שבו האדם בגיר ובעל כשירות, כלומר מסוגל להבין את משמעות מתן ייפוי הכוח, מטרותיו ותוצאותיו. המשמעות המעשית היא שלא ניתן להמתין בהכרח עד לאחר שנוצר קושי משמעותי בהבנת העניין ורק אז לערוך את המסמך.

תכנון מוקדם מאפשר לממנה לחשוב בנחת על זהות מיופי הכוח, תחומי הסמכות, היחסים ביניהם, דרכי קבלת ההחלטות וההנחיות שהוא מבקש להשאיר לעתיד. הוא מאפשר גם לבחון מראש כיצד יטופלו עניינים הקשורים לנכסים, חשבונות, זכויות במקרקעין והתחייבויות משפחתיות.

כאשר קיימות זכויות בקיבוץ, זכויות מול רשות מקרקעי ישראל, מקרקעין משפחתיים או מבנה רכושי מורכב, יש חשיבות לכך שההנחיות והסמכויות במסמך יתאימו למבנה הזכויות בפועל. ייפוי הכוח אינו מחליף דרישות דין אחרות ואינו מעניק למיופה הכוח סמכות החורגת מהמותר לפי החוק.

איך בוחנים מה מתאים למקרה מסוים?

אין תשובה אחידה לשאלה אפוטרופוס או ייפוי כוח מתמשך. השאלה הראשונה היא האם האדם עדיין מסוגל להבין את משמעות ייפוי הכוח ולקבל החלטה מודעת לגבי זהות מיופה הכוח והסמכויות שיינתנו לו. אם כן, ניתן לבחון עריכת ייפוי כוח מתמשך בהתאם להוראות החוק.

אם כבר קיימת פגיעה ביכולת לנהל עניינים, יש לבדוק האם קיים ייפוי כוח מתמשך שהופקד, האם הוא מתייחס לעניינים הרלוונטיים והאם ניתן לתת מענה באמצעותו. כאשר אין ייפוי כוח מתאים, יש לבחון האם די בסיוע אחר, לרבות קבלת החלטות נתמכת, או שמתקיימים התנאים להגשת בקשה למינוי אפוטרופוס.

הבחינה הנכונה אינה מסתכמת בשם המנגנון. יש לבדוק את מצבו של האדם, את יכולתו להבין את העניין, את רצונו, את סוג העניינים הדורשים טיפול, את מבנה הנכסים ואת החלופות המשפטיות הקיימות.

שאלות נפוצות על אפוטרופוס וייפוי כוח מתמשך

האם ייפוי כוח מתמשך מונע תמיד מינוי אפוטרופוס?

לא. ייפוי כוח מתמשך תקף שהופקד ומתייחס לעניינים הרלוונטיים מצמצם משמעותית את האפשרות למנות אפוטרופוס באותם עניינים, בהתאם לסעיף 33א. עם זאת, במקרים חריגים רשאי בית המשפט להתערב, להגביל סמכויות, למנות אפוטרופוס נוסף או לבטל את ייפוי הכוח בהתאם לתנאים שבסעיפים 32כח ו 32כט לחוק.

האם אדם שמונה לו אפוטרופוס מאבד אוטומטית את הכשרות המשפטית?

לא. מינוי אפוטרופוס אינו זהה להכרזה על פסלות דין. חוק הכשרות מבחין בין שני המצבים ומסדיר הכרזה על פסול דין בנפרד בסעיף 8. לכן אין להסיק מעצם מינוי האפוטרופוס כי האדם איבד באופן גורף את הכשרות לבצע כל פעולה משפטית.

האם מיופה כוח מתמשך צריך אישור מבית המשפט לכל פעולה?

לא. מיופה כוח רשאי לבצע פעולות הנכללות בסמכויות שניתנו לו במסמך ובכפוף להוראות החוק. עם זאת, סעיף 32ו מבחין בין פעולות רגילות, פעולות הדורשות הסמכה מפורשת ופעולות הטעונות אישור נוסף. לפני פעולה מהותית יש לבדוק הן את נוסח ייפוי הכוח והן את הוראות הדין הרלוונטיות.

האם אפשר לקבוע מראש מי יהיה האפוטרופוס אם יהיה צורך במינוי?

כן. סעיף 35א מאפשר לאדם בגיר שהוא בעל כשירות לערוך הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס. במסמך ניתן לציין את האדם או התאגיד שהממנה מבקש שימונו בעתיד וכן לתת הנחיות בנוגע להחלטות ולפעולות. ההכרעה על המינוי עצמו נשארת בידי בית המשפט ובהתאם לתנאים שבחוק.

האם צריך לחכות לבעיה רפואית כדי לערוך ייפוי כוח מתמשך?

לא. התנאי המרכזי הוא שהממנה יהיה בגיר ובעל כשירות לעריכת המסמך, כלומר מסוגל להבין את משמעות ייפוי הכוח, מטרותיו ותוצאותיו. לכן ניתן לבחון עריכת ייפוי כוח מתמשך כחלק מתכנון משפטי מוקדם, עוד לפני שנוצר קושי רפואי או קוגניטיבי שמונע הבנה של המסמך.

משרד רז אייזן ושות' פועל מקיבוץ גינוסר ומלווה קיבוצים, יישובים ואגודות שיתופיות לצד מתן שירותים משפטיים ליחידים בתחומי מקרקעין ודיני משפחה, לרבות ייפוי כוח מתמשך, צוואות והסכמי ממון. החיבור בין דיני משפחה, זכויות מקרקעין וזכויות בקיבוץ עשוי להיות משמעותי במיוחד בעת תכנון ייפוי כוח מתמשך. לליווי משפטי מקצועי בנושא ניתן לתאם פגישה עם המשרד. המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי, ונדרש ליווי פרטני בהתאם לנסיבות המקרה.